זכויות העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בתקופת משבר הקורונה

על פי חוק, רשאי מעסיק להודיע לעובד שהוא יוצא לחופשה ללא תשלום, או בביטוי המוכר לנו לאחרונה בצל הקורונה, חל"ת. אם בעבר, הייתה זו הוצאה על בסיס יעילות ארגונית, החלטות מנהלתיות אסטרטגיות שקיבלו המעסיקים, וכד' הם היו חייבים להודיע לעובד מתי תסתיים החל"ת והוא יוכל לחזור לעבוד. אם הם סירבו לעשות כן, נחשב הדבר לפיטורין והיה עליהם לערוך לעובד שימוע, ולשפות את העובד שבחל"ת בפיצויים. לא זו אף זו, הדבר היה נחשב הרעת תנאים, וניתן היה להתנגד מטעם בסיסי ופשוט זה. כיום, בימי הקורונה, התקנות השתנו מעט, וחשוב להתעדכן על מנת להכיר מהו מצבכם הצפוי כמי שעתידים לצאת לחל"ת שלא מרצון. במאמר זה נדגים מצבים משפטיים שונים ואת מענה המחוקק לכל אחד מהם.

זכאות לדמי אבטלה

אם אתם עובדים עד גיל 67 אתם זכאים לקבל דמי אבטלה למשך כל תקופת החל"ת, גם אם המעסיק לא הודיע מתי תחזרו לעבוד. קבלת דמי האבטלה לא מותנית בהצגת מסמך כלשהו למעט הודעה מהמעסיק שאתם מתחילים חל"ת מתאריך מוגדר כלשהו.

ימי מחלה וימי חופשה

חל"ת יכול להיחשב כימי מחלה, ואם נגמרו לכם ימי המחלה – אז כימי חופשה בתשלום שיקוזזו בעתיד. מצד אחד, אלו חסינויות כלכליות לקבלת כסף-מעסיק בימים שאינכם עובדים, מצד שני אלו ימים שעבדתם וצברתם אותם כחוק ואתם צפויים לאבד אותם ולהתחיל לצבור מחדש כשתחזרו למסגרת העבודה.

החרפה מרצון של החל"ת להתפטרות

אם אתם מחליטים שלא להשלים עם גזירת המעסיק, ולהודיע לו שאתם מתפטרים, הדבר ייחשב כפיטורין ולא כהתפטרות, ויהיה על המעסיק לערוך לכם שימוע ולשלם לכם פיצויים.

פיטורי אדם שסירב לצאת לחל"ת ובמקום זאת הודיע כי יתייצב לעבודה על אף בקשת המעסיק

אדם כזה עלול למצוא את עצמו מפוטר לחלוטין מעבודתו. על המעסיק לערוך לו שימוע ולשפות אותו בפיצויים על פי חוק.

מינימום זמן עבודה לקבלת פיצויים

אם בדרך כלל היה מדובר על 12 חודשי עבודה, כיום ניתן לקבל פיצויים כבר אחרי 6 חודשים ראשונים, בשל מחלת הקורונה וריבוי העובדים שמצאו את עצמם מחוץ לרשימת המועסקים בישראל.