ההיסטוריה מאחורי מכשיר הפוליגרף

הפוליגרף היה ההמצאה הראשונה לאיתור אמת שהוכיחה שאנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה כדי לזהות הונאה ורבים התחילו לכנות את המכשיר בתור "גלאי השקר", אבל המונח הזה הוא כינוי שגוי. אין דרך חד משמעית מבחינה מדעית לגלות שקרים, אבל יש דרכים למדוד תגובות פסיכו-פיזיולוגיות הנגרמות על ידי הלחץ הנפשי והפיזי הנגרמים בעקבות השקר.

איך זה התחיל?

בשנת 1878, פיזיולוג איטלקי, אנג'לו מוסו ,חקר את התגובות הפיזיולוגיות של אנשים אשר נחקרו באמצעות מכשיר שנקרא ,plethysmograph מכשיר למדידת תגובות נשימתיות וקרדיווסקולריות ולאחר מכן מדענים אחרים לקחו את המחקר שלו ושיפרו אותו.

פסיכולוג קנדי, ג'ון א. לארסון, פיתח גרסה של הפוליגרף ב-1921 בזמן שעבד במשטרת ברקלי (קליפורניה). הוא כינה את המכשיר פוליגרף ובזמנו המכשיר קרא רק סימנים של לחץ דם, נשימה ודופק. לאונרד קילר היה זה ששיפר יותר את המכשיר בשנת 1938, והוסיף חיישנים למדידת תגובת עור גלווני.

מודל הפוליגרף הנוכחי פועל בעצם באותו אופן כמו אלה שהומצאו לפני קרוב ל-100 שנים על ידי מדידת התגובות האלו באמצעות חיישנים המוצמדים אל הגוף של הנחקר – שרוול לחץ דם למדידת דופק ולחץ דם, צינורות פנאומוגרף למדידת נשימה ומדדי גלוונומטר המחוברים אליו וכן מדידה על קצות האצבעות למדידת הזעה.

האם אפשר לרמות את הפוליגרף?

ובכן, כן. זה קשה אבל לא בלתי אפשרי, ולכן תוצאות הפוליגרף הן לא תמיד חד משמעותיות. הנבדקים עשויים לשלוט בנשימה שלהם, לכווץ שרירי הסוגר, לנשוך את הלשון או לחשוב בכוונה על דברים רעים בזמן שאלות המבחן הראשונות ולאחר מכן בשאלות המבחן האמיתיות לבצע תרגילי נשימה, לחשוב על דברים מרגיעים ולהכניס את הגוף שלהם למצב רגוע יותר כך שברגע שהם ישקרו לאחר מכן, החוקרים יזהו זאת כתגובות גוף רגילות.

אז למה בכלל משתמשים בפוליגרף?

למרות החסרונות שלו, הפוליגרף יצר תקדים חדש לשימוש בטכנולוגיית אימות האמת כחלק מתהליך חקירה משטרתית וסלל את הדרך לחידושים עתידיים ויש לא מעט מדינות בעולם שגם מקבלות את תוצאות הפוליגרף כראיה קבילה בבית המשפט בתהליכים משפטיים שונים.

 

.